עורך פרופ' יעקב בורנשטיין

למאמר המלא

תקציר

רקע:  Mycoplasma genitalium הוא פתוגן, אשר עלול לגרום לדלקת צוואר הרחם, דלקת שופכה ומחלת דלקת האגן (PID) . עם השימוש הגובר ב multiplex polymerase chain reaction (PCR) לאבחון מחלות מין, הפתוגן מזוהה יותר ויותר גם בקרב נשים הרות.

מטרות: המטרה הייתה לסקור הנחיות בינלאומיות הכוללות המלצות מפורשות לטיפול בזיהום של M. genitalium  בהריון ובהנקה.

אסטרטגיית חיפוש: בוצע חיפוש במסדי הנתונים PubMed, EMBASE ו Cochrane  ללא הגבלת גיל, מין, שפה או תאריך פרסום.

קריטריוני הכללה: נכללו מחקרים שהכילו המלצה מפורשת לטיפול ב M. genitalium  בהריון. מחקרים שלא כללו המלצה לטיפול בהריון, הפנו להנחיות בינלאומיות אחרות או לגרסאות קודמות של הנחיות – הוצאו מהסקירה.

איסוף וניתוח נתונים: הסקירה נעשתה באופן ידני, ומתוך 50 מאמרים שנבחרו לעיון, רק ארבע הנחיות בינלאומיות נכללו בניתוח הסופי – מהאיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד.

תוצאות עיקריות: כל ההנחיות המליצו על אזיתרומיצין כקו טיפולי ראשון והמליצו להימנע משימוש במוקסיפלוקסצין. מינון האזיתרומיצין השתנה בין ההנחיות, וכך גם העמדה לגבי השימוש והבטיחות של פריסטינמיצין במקרים של עמידות למקרולידים. הנתונים לגבי בטיחות אזיתרומיצין היו מעודדים, אך לא הייתה עקביות לגבי בטיחות השימוש בפריסטינמיצין.

מסקנות: אזיתרומיצין הוא קו הטיפול הראשון בזיהומים הרגישים למקרולידים או כאשר עמידות אינה ידועה. עם זאת, קיימת חוסר אחידות בהנחיות לגבי מינון האזיתרומיצין ושימוש/בטיחות של פריסטינמיצין בזיהומים עמידים בהריון ובהנקה.