תקציר
מטרת הסקירה:  עמידות לאנטימיקרוביאליים במחלות מין (STIs) הפכה לאיום גלובלי ודחוף על בריאות הציבור מחשש להתפרצות זיהומים שאינם ניתנים לטיפול. סקירה זו מסכמת את הגורמים לעמידות בחמשת מחלות המין הניתנות לריפוי הנפוצות ביותר Neisseria gonorrhoeae, ‏Chlamydia trachomatis, ‏Mycoplasma genitalium, ‏Treponema pallidum וTrichomonas vaginalis –  , ומציגה אסטרטגיות התמודדות עם התפשטות העמידות.

ממצאים עדכניים: מוטציות גנטיות הן מנגנון מרכזי בהתפתחות העמידות ב N. gonorrhoeae, וב- M. Genitalium. ב -T. vaginalis, בנוסף למוטציות גנטיות, עשויה להתפתח עמידות גם מויסות דיפרנציאלי של גנים קריטיים המעורבים במטבוליזם של אנטיביוטיקה, וגם בשל זיהומים משולבים עם פתוגנים המנטרלים את הטיפול. למרות שכיום עמידות ב -C. trachomatis  וב- T. pallidum  אינה מקור לחשש שימוש ממושך באנטימיקרוביאליים עלול להוביל לסלקציה של זנים עמידים. הגורמים לעמידות מגוונים ושונים בין הפתוגנים, אך האסטרטגיות הדרושות לצמצום הופעת העמידות דומות: מניעת הדבקה וגיוון בטיפול. בבסיס גישות אלו, ניטור הוא אמצעי חיוני לצורך מעקב ותגובה לאיום של זיהומים עמידים לתרופות.