פרופ' אלה מנדלסון - מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים, משרד הבריאות, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר

הדבקה בנגיף יכולה להסתיים בסילוקו מגוף המאכסן או בביסוס הדבקה סמויה. אבחון מחלות הנגרמות על ידי נגיפים יכול להתבסס על זיהוי נוגדנים ספציפיים, בידוד הנגיף, זיהוי אנטיגן נגיפי או זיהוי חומצת גרעין נגיפית. עם התקדמות הביולוגיה המולקולרית פותחו שיטות חדישות מהירות ורגישות ביותר לאבחון וירולוגי באמצעות זיהוי חומצת הגרעין הנגיפית המופקת מן הדגימה הקלינית. ריאקציית PCR (Polymerase Chain Reaction) מאפשרת לשכפל חלק מהגנום הנגיפי מאות אלפי פעמים, ולזהות את נוכחותו בדרכים מגוונות: באמצעות גשש פלורסצנטי, באמצעות היברידיזציה לגשש ספציפי או חיתוך באנזימי רסטריקציה (RFLP), ריצוף (Sequencing) ועוד. ניתן גם לבצע ריאקציות מרובות משתנים המכונות Multiplex המזהות בו-זמנית מספר נגיפים או זני נגיף. בחירת השיטה המתאימה תלויה בגורמים רבים, ביניהם: רגישות והדירות, נוחות שימוש, מניעת זיהום מולקולרי ומחיר לבדיקה. לדוגמה: לזיהוי נגיפי HPV בדגימה קלינית קיימות ערכות מסחריות רבות המזהות קומבינציות שונות של זנים בסיכון גבוה או נמוך לסרטן.

במחקר הנערך כיום בשת"פ בין פרופ' בורנשטיין לבין המעבדה לנגיפים, נחקרת שכיחות זני High Risk-HPV שונים באוכלוסיית נשים מעורבת, עם ובלי ממצא פתולוגי (ממ"פ) בצוואר הרחם. עד כה נמצאו 40/163 (24.5%) נשים מודבקות, כ-12.5% מהן ללא ממ"פ. זן 16 היה הנפוץ ביותר (10.4% מכלל הנשים שנבדקו) אחריו 56 (4.9%),31 (3%), 39,45,59 (2.7%) 33,51 (1.8%), 52 (1.2%) ו-35 (0.6%). ב-8 מהנשים המודבקות (20%) הייתה הדבקה כפולה וב-3 (7.5%) הדבקה משולשת.