החברה לחקר ומניעת מחלות המועברות ע"י מגע מיני (STD)
יו"ר:
פרופ' יעקב בורנשטיין

מזכיר:
ד"ר עופר דוידי

גזברית:
פרופ' יסמין מאור

ד"ר אדוארדו שכטר, מכבי שירותי בריאות

הקשר בין סרטן צוואר הרחם לזיהום הפפילומה מבוסס היטב. ידוע שנשים אשר נושאות את הווירוס נמצאות בסיכון גבוה לסרטן ולנגעים טרום סרטניים, מאידך גיסא, אי הימצאות הנגיף שוללת ב-99% מחלה טרום סרטנית או סרטנית. ניתן לבדוק את נוכחות הנגיף בעזרת שיטות של ביולוגיה מולקולרית, כמו הכלאה (היברידיזציה - Hybrid Capture), או בעזרת שיטת ריבוי גנים (PCR).

כיום ל-HPV Test שלוש אפשרויות לשימוש קליני: 1. כסקר ראשוני, נוסף על הפאפ או במקום הפאפ: לא עומד על הפרק במדינת ישראל כיום. 2. כבדיקת מיון לבירור שינוים קלים בפאפ לשם חיסכון בקולפוסקופיה: לא הכרחי מבחינה רפואית, כי כיום אצלנו הקולפוסקופיה זמינה וזולה. 3. במסגרת החלטה על טיפול: לאחר טיפול כירורגי בשל נגע טרום סרטני ( נשים שעברו קוניזציה ויש ספק עם הנגע הוצא בשלמות) בדיקת ה-HPV Test מהווה נורמה מקובלת בעולם המערבי, כי בעזרתה ניתן למנוע טיפולים מיותרים (קוניזציה חוזרת או כריתת רחם) בשל ערך הניבוי השלילי הגבוה של הבדיקה. נוסף על כך, הכרחי להשתמש בבדיקה במסגרת בירור של פאפים חוזרים לא תקינים ללא ממצא קולפוסקופי (מניעה של קוניזציות מיותרות).

 

 

References

1. Pfister. Obstet Gynecol Clinics N Am 1996;23:579-595

2. Paraskevaides E, et al. The role of HPV DNA testing in the follow up period after treatment for CIN: a systematic review of the literature. Cancer Treat Rev 2004;30:205-211

3. Bornstein J, Schwartz J, Perri A, et al. Tools for post LEEP surveillance. Obstst Gynecol Surv 2004;59:663-668