פרופ' דניאל זיידמן - יו"ר האגודה הישראלית לאמצעי מניעה, אחראי יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
אמצעי מניעה נועדו למנוע הריונות לא מתוכננים ובאותה עת גם למנוע הדבקה במחלות המועברות במגע מיני (STDs). במחצית השנייה של המאה ה-20 הוחל בפיתוח שורה של אמצעי מניעה הורמונליים ובשכלול של התקנים תוך-רחמיים, שנמצאו יעילים ביותר במניעת התעברות. עם זאת, אמצעים אלה לא הציעו הגנה של ממש מפני הדבקה ב-STDs. נראה על כן שמאז המצאת הקונדום מגומי ב-1880ואחריו פיתוח הלאטקס שהוביל להולדת הקונדום המודרני ב-1930, לא התרחשה פריצת דרך משמעותית בתחום פיתוח אמצעים למניעת היריון שנותנים גם הגנה יעילה מפני הדבקה במחלות המועברות במגע מיני. בעשור האחרון הופיעו פיתוחים חדשים רבים, אך אלו נחלו הצלחה חלקית בלבד או שנמצאו לא יעילים.
לדוגמה: הקונדום לאישה, מעטפת עשויה פוליאוריתן שמוחדרת לנרתיק על ידי האישה, נמצא אומנם יעיל למדי למניעת היריון והדבקה ב-STDs, אך לא זכה לפופולריות המקווה בקרב המשתמשות. לעומת זאת, חומרים מיקרוביצידיים, שנמצאו בניסיונות במעבדה ובמודלים של בעלי חיים כיעילים הן כקוטלי זרע והן כקטלניים למחוללי STDs, הנחילו אכזבה גדולה במספר מחקרים קליניים שנערכו בשנים האחרונות. בדומה, צלולוז סולפט, חומר שמעכב חדירה של נגיפים כמו HIV, נבדק לאחרונה בצורת ג'ל נרתיקי בקרב 1,398 נשים באפריקה ובהודו, במחקר שהיה מבוקר אקראי וכפול-סמיות. המחקר הופסק בטרם עת לאחר שנמצא כי צלולוז סולפט לא מונע זיהום בגונוריאה או כלמידיה, וגם עלול להעלות את הסיכון להדבקה ב-HIV (NEJM 2008;359:463). ממשלת ארה"ב משקיעה מדי שנה יותר מ-200 מיליון דולר אמריקאי בניסיון לקדם תוכניות שיעודדו התנזרות עד הנישואין כדרך למניעת הריונות לא מתוכננים והידבקות ב-STDs. מחקר שפורסם לאחרונה הראה שההתנהגות המינית של נערות שנשבעות להישאר בתולות עד לנישואין אינה שונה, אך דווקא נערות אלו משתמשות פחות באמצעי מניעה מפני היריון או STDs לפני נישואין (Pediatrics 2009;123:110-120). יש חשיבות רבה על כן לעודד שימוש קבוע בקונדום בכל מערכת יחסים חדשה, ללא קשר לשימוש באמצעי מניעה יעיל אחר.